Vayedaber

Simple Havroutah

Me'ilah

Daf 16a

לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְעִנְיַן טוּמְאָה, אֲבָל לְעִנְיַן אֲכִילָה – טְהוֹרִין בִּפְנֵי עַצְמָן, וּטְמֵאִים בִּפְנֵי עַצְמָן. וְלֵוִי אָמַר: אֲפִילּוּ לַאֲכִילָה נָמֵי מִצְטָרְפִין.

Traduction

The mishna taught that all carcasses join together, which indicates that carcasses of non-kosher animals join together with carcasses of kosher animals, only with regard to ritual impurity. But with regard to the prohibition of eating animal carcasses, kosher animal carcasses are distinct, i.e., they join together only with other kosher animals, and non-kosher animal carcasses are likewise distinct. And Levi says: Even with regard to the prohibition of eating animal carcasses, kosher and non-kosher carcasses join together.

Rachi non traduit

אמר רב לא שנו. דנבלות מצטרפות זו עם זו דמשמע אפילו נבלת בהמה טמאה עם נבלת בהמה טהורה אלא לענין טומאה הנוגע בהן דבתרוייהו כתיב (ויקרא י''א:ל''ט) הנוגע בנבלתה יטמא אבל לענין אכילה לחייב עליה משום לא תאכלו כל נבלה (דברים י''ד:כ''א) לא מצטרפין אלא נבלות טהורים בפני עצמן מצטרפות זו עם זו ונבלות טמאות בפני עצמן (אבל לענין איסור אכילה לא מצטרפין) דאין איסור חל על איסור דלא אתי איסור נבלה וחייל על איסור בהמה טמאה הלכך לא מצטרפין:

ולוי אמר אפילו לאכילה נמי מצטרפי. דקסבר איסור חל על איסור וחייב שתים אחת משום בהמה טמאה ואחת משום נבלה:

וְרַב אַסִּי אָמַר: טְהוֹרִים לְעַצְמָן וּטְמֵאִין לְעַצְמָן. אִיכָּא דְאָמְרִי: פְּלִיגָא אַדְּרַב, וְאִיכָּא דְאָמְרִי: לָא פְּלִיגָא.

Traduction

And Rav Asi says: Kosher animal carcasses are distinct, and non-kosher animal carcasses are distinct. Since Rav Asi did not specify whether he is referring only to eating or also to ritual impurity, there are those who say that Rav Asi disagrees with the opinion of Rav, i.e., he interprets the mishna as referring to all carcasses of a similar kind, that is, from kosher animals on the one hand, and from non-kosher animals on the other hand. And there are those who say that Rav Asi does not disagree with the opinion of Rav, and concedes that kosher and non-kosher animal carcasses join together with regard to ritual impurity.

Rachi non traduit

איכא דאמרי. הא דרב אסי פליגא אדרב ומצינן לאוקמא (דקסבר) האי דקאמר רב אסי טהורה לעצמה וטמאה לעצמה (משום) דבין לענין טומאה ובין לענין אכילה ומוקים רב אסי למתניתין דתני כל הנבלות מצטרפות היינו טהורין בפני עצמן וטמאין בפני עצמן ואפילו לענין טומאה והיינו פליגא אדרבץ [וא''ד לא פליגא דמצינן] לאוקמי נמי לדרב אסי כדרב וכי קאמר רב אסי טהורין לעצמן לענין אכילה אבל לטומאה הכי נמי דמצטרפין והיינו כרב:

Tossefoth non traduit

ואיכא דאמרי לא פליג אדרב. והא דקאמר טהורים בפני עצמן וטמאין בפני עצמן לענין אכילה קאמר אבל לענין טומאה מודה לרב:

מֵיתִיבִי: מִיתַת פָּרָה, וְחַיֵּי גָמָל – אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. הָא מִיתַת שְׁנֵיהֶם – מִצְטָרְפִין, וְקַשְׁיָא לְרַב אַסִּי!

Traduction

The Gemara raises an objection against the first explanation of the opinion of Rav Asi from a baraita: With regard to half an olive-bulk from the carcass of a dead cow and half an olive-bulk from the flesh of a live camel, they do not join together with one another. It can be inferred from here that if both of them are dead, they do join together. Rav can explain this baraita as referring to ritual impurity, but this poses a difficulty to Rav Asi.

Rachi non traduit

מיתת פרה וחיי גמל. שאם נטל חצי זית מפרה מתה וחתך חצי זית מגמל חי ואכלם אינם מצטרפין לחייב לא משום נבלה דמיתת פרה ולא משום אבר מן החי הבא מגמל חי:

הא מיתת שניהם. שנטל חצי זית מפרה מתה וחצי זית מגמל מת מצטרפין לטומאה וקשיא לרב אסי אליבא דמ''ד דפליגא אדרב דקאמר אפילו לענין טומאה נמי טמאות לעצמן וטהורות לעצמן. אבל לרב לא מצי לפרוכי דרב מצי לאוקמי להא דוקיא דהא מיתת שתיהם מצטרפין לענין טומאה קאמר:

Tossefoth non traduit

מיתיבי מיתת פרה וחיי גמל אין מצטרפין זה עם זה הא מיתת שניהם מצטרפין. וקשה לרב אסי ללישנא דקאמר דפליג אדרב אבל לא פריך לרב משום דרב מוקי לה לענין טומאה וכן משמע לכאורה מדקאמר בסמוך אמר לך רב אסי אלמא לרב אסי דוקא קפריך ותו דהיכי מצי מוקי לה רב לענין טומאה והא על כרחך הא דקאמר מיתת פרה וחיי גמל אין מצטרפין לענין אכילה קאמר שאם אכל חצי זית מפרה מתה וחצי זית מגמל חי אין מצטרפין להתחייב לא משום נבלה ולא משום טומאה דלענין טומאה לא מיירי דבחיי גמל לא שייכא שום טומאה כדאמר בפרק העור והרוטב (חולין דף קכח:) דבשר הפורש מן החי אינו מטמא ויש לומר דחיי גמל דהכא היינו אבר מן החי דשייכא ביה טומאה כדאמר התם בתורת כהנים לפי שאין לו חליפין והויא דומיא דנבלה וא''ת א''כ ל''ל צירוף הא אמרינן התם דאין לו שיעור י''ל דמ''מ בעינן שיהא בשר גידין ועצמות והכא מיירי בדאיתא גידין ועצמות אבל בשר ליכא ולכך צריך צירוף קודם שיטמא ומ''מ קשיא היכי קא דחי הא חיי שניהן מצטרפין והא אמרינן בסוף פרק גיד הנשה (חולין דף קג:) דאף באבר שלם אם חלקו מבחוץ אינו עובר עליו אלמא דאם חלק האבר לשנים ואכלו כולו פטור וכ''ש כזית משני אברים חצי אבר מזה וחצי אבר מזה דפטור אלא ש''מ דעל כרחך מיירי הכא לענין אכילה וא''כ אמאי לא פריך לרב כמו דפריך לרב אסי וי''ל דאין הכי נמי דפריך אפי' לרב והא דקאמר אמר לך רב אסי משום דס''ל לבעל הש''ס דלא פליג אדרב וכי היכי דניחא לרב אסי מהאי טעמא נמי ניחא ליה לרב ועוד אומר מורי שיחי' דלפי הלשון דלא פליגא אדרב א''כ רב ורב אסי הכל אחד ורב אסי משמיה דרב קאמר שהוא היה תלמידו:

אֵימָא: הָא חַיֵּי שְׁנֵיהֶם – מִצְטָרְפִין, וּמַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: אֵבֶר מִן הַחַי נוֹהֵג בַּטְּמֵאָה.

Traduction

The Gemara answers: One should say that the correct inference from the baraita is not that if both of them, the cow and the camel, are dead, then they join together. Rather, one should infer that if both of them are alive, they join together. And who is the tanna of the baraita? It is Rabbi Yehuda, who said: The prohibition of eating a limb from a living animal applies even to the limb of a non-kosher animal.

Rachi non traduit

אימא הא חיי שניהן מצטרפין. לכזית אבר מן החי:

ומני ר' יהודה היא. דאמר בפרק גיד הנשה (חולין דף קא:) דאבר מן החי נוהג נמי בטמאה:

Tossefoth non traduit

ורבי יהודה היא. פירוש דקאמר בפרק גיד הנשה (חולין דף קא:) דאבר מן החי נוהג בטמאה ובטהורה וה''ה לבשר מן החי דנוהג בטמאה ובטהורה ולכך מצטרפין חיי שניהם להתחייב באכילה ומשום אבר מן החי:

אֲבָל מִיתַת שְׁנֵיהֶם, מַאי? לָא מִצְטָרְפִי? אִם כֵּן, מַאי אִירְיָא דְּרָהֵיט וְתָנֵי ''מִיתַת פָּרָה וְחַיֵּי גָמָל'', הָא אֲפִילּוּ מִיתַת שְׁנֵיהֶם לָא מִצְטָרְפִי!

Traduction

The Gemara raises a difficulty with this answer. But in that case, what is the halakha if both of them, the cow and the camel, are dead? Do they not join together? If so, why does the tanna run specifically to an extreme case and teach: Half an olive-bulk from the carcass of a dead cow and half an olive-bulk from the flesh of a live camel? After all, even if both of them are dead, they do not join together.

Rachi non traduit

אבל מיתת שניהן [מאי] לא מצטרפי. משום דטהורות לעצמן וטמאות לעצמן:

אם כן אמאי רהיט ותני. ברייתא מיתת פרה וחיי גמל אין מצטרפין משום דזה חי וזה מת הא אמרינן אפילו מיתת שניהן אין מצטרפין אע''ג דשניהם מתים וליתני הכי מיתת פרה וגמל שניהם אין מצטרפין אלא ודאי דמדתני מיתת פרה וחיי גמל אינן מצטרפין מכלל דסבירא ליה דהא מיתת שניהן מצטרפין וקשיא לרב אסי:

Tossefoth non traduit

מאי איריא דרהיט ותני מיתת פרה וחיי גמל. כלומר מאי איריא דנקט מיתת פרה וחיי גמל ולשון רבנו משה מקוצי מעילה משונה הוא משאר מקומות:

וְעוֹד, תַּנְיָא: חֲצִי זַיִת פָּרָה בְּחַיֶּיהָ וַחֲצִי זַיִת גָּמָל בְּמִיתָתָהּ – אֵין מִצְטָרְפִין. אֲבָל חֲצִי זַיִת מִפָּרָה וַחֲצִי זַיִת מִגָּמָל, בֵּין בְּחַיֶּיהָ בֵּין בְּמִיתָתָהּ – מִצְטָרְפִין. קַשְׁיָא רֵישָׁא אַסֵּיפָא! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: מִיתַת שְׁנֵיהֶם – מִצְטָרְפִין!?

Traduction

And furthermore, it is taught in a baraita: Half an olive-bulk from the flesh of a cow when it is alive and half an olive-bulk from the carcass of a camel when it is dead do not join together; but half an olive-bulk from a cow and half an olive-bulk from a camel, whether alive or dead, do join together. The first clause in the baraita is difficult as it is apparently contradicted by the latter clause. Rather, isn’t it correct to conclude from the baraita that if there is half an olive-bulk from each of the two of them when they are dead, they join together?

Rachi non traduit

ועוד תניא חצי זית פרה וכו' אבל חצי זית מפרה וחצי זית מגמל בין בחיין. ששניהן חיין בין במיתת שניהן מצטרפין. והיינו סיפא דהאי ברייתא דלעיל דקתני מיתת פרה וחיי גמל:

קשיא רישא. דקתני מיתת פרה וחיי גמל וכו' דדייקת הא מיתת שניהן לא מצטרפין אהא סיפא דקתני אבל חצי זית מפרה בין בחייה בין במיתתה מצטרפין אלא לאו ש''מ מדסיפא מצטרפת מיתת שניהן ברישא נמי מצטרפת מיתת שניהן וקשיא לרב אסי לאיכא דאמרי דפליגא אדרב:

Tossefoth non traduit

ועוד תניא חצי זית כו'. אבל חצי זית מפרה כו' מצטרפין קשיא רישא אסיפא אלמא ש''מ דמיתת שניהם מצטרפין פירוש אף הא דקאמר בסיפא דהך ברייתא בין במיתתם בין בחייהם רוצה לומר כגון חיי גמל ומיתת פרה או איפכא דמצטרפין א''כ תקשה רישא אסיפא אלא ש''מ במיתת שניהם מצטרפין וי''ל בין במיתת שניהם בין בחייהם והא דקאמר הכי אין זה רק כדי ליישב הברייתא דלא תיקשי דתיהוי משבשתא דהא אי הוה הא בין במיתתם בין בחייהן ר''ל אחד חי ואחד מת מ''מ מוכח שפיר מיתת שניהם הוא אמר לך רב אסי קסבר האי תנא איסור חל על איסור ואנא קאמינא למ''ד אין איסור חל על איסור כדפירשנו לעיל דכולהו אמוראי פליגי אליבא דמ''ד אין איסור חל על איסור:

אָמַר לְךָ רַב אַסִּי: הַאי תַּנָּא סָבַר אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר.

Traduction

The Gemara answers: Rav Asi could have said to you that this tanna holds that a prohibition takes effect even where another prohibition already exists. He maintains that the prohibition of eating an animal carcass takes effect even with regard to the flesh of a non-kosher animal, which is already prohibited, and for this reason the two half olive-bulks join together, as the same prohibition against eating an animal carcass applies to both. By contrast, Rav Asi himself maintains that a prohibition does not take effect where another prohibition already exists, and therefore this baraita does not pose a difficulty to his opinion that the two do not combine.

Rachi non traduit

אמר לך רב אסי האי תנא קסבר איסור חל על איסור. דאע''ג דאיכא איסור של טמאה איכא איסור נבלה להכי מצטרפין ולא סבירא לי הכי אלא סבירא לי דאין איסור חל על איסור ומיתת שניהן אין מצטרפין והא דקתני ברישא מיתת פרה וחיי גמל אין מצטרפין היינו נבלה ואבר מן החי דלבהמה טמאה דלא אתי איסור נבלה וחייל אאיסור אבר מן החי והא דקתני סיפא חצי זית מפרה בחייה וכו' התם ליכא איסור נבלה דבבהמה טמאה ליכא איסור נבלה אלא איסור בהמה טמאה ואבר מן החי. ענין אחר קשה רישא אסיפא דהא רישא דקתני חצי זית מפרה בחייה וחצי [זית] מגמל במיתתה אין מצטרפין קשה להא סיפא דקתני אבל חצי זית מפרה וחצי זית מגמל בין בחייה בין במיתתה מצטרפין דהא דקתני בין בחייה בין במיתתה משמע ליה בין במיתת חדא וחיי חברתה וקתני מצטרפין אלא לאו ש''מ דמיתת שניהן מצטרפין וה''ק אלא מאי אית לך למימר דלא תיקשי רישא לסיפא הכי צריך לפרושי להא סיפא דקתני [בין] בחייה בין במיתתה תריץ הכי בין במיתתה בין במיתת שניהן וקתני דמצטרפין וקשיא לרב אסי להך לישנא דפליגא אדרב דמשמע דסבירא ליה לרב אסי דאפילו לטומאה נמי אין מצטרפין:

אמר לך רב אסי האי תנא סבר וכו'. ולא מ''ה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source